מדריך מס תשומות

אחד הנושאים הבולטים בדיני המס אשר מעסיק רבות בעלי עסקים, הינו מס ערך מוסף בכלל וניכוי התשומות בפרט. ניכוי התשומות יכול להשפיע מהותית על תזרים העסק ועל לא מעט מההחלטות הניהוליות המתקבלות, ועל כן ההתעניינות המוגברת. מטרת המדריך שלפניכם היא לבאר במעט את הסוגיות הנפוצות הקשורות למס התשומות

כללי

מס תשומות הינו מס ערך מוסף ששילם עוסק בגין ייבוא או רכישה של נכסים או צריכת שירותים.

הכלל – מס התשומות ניתן לניכוי אם מתקיימים התנאים הבאים באופן מצטבר:

• הניכוי נעשה על ידי מי שרשום כ"עוסק" לצורכי מע"מ.
• מס התשומות כלול בחשבונית מס שהוצאה כדין, על ידי עוסק שנתן את השירות או מכר את הנכס.

על גבי חשבונית המס יופיעו פרטי מוציא החשבונית (שם, מען, מס' רישום במע"מ), כותרת "חשבונית מס", המילה "מקור", תאריך, שם הלקוח ומענו (יש הקלות לגבי ציון המען במקרים מסוימים), מחיר ליחידה ללא מע"מ, סכום החשבונית כולל מע"מ וכו'.

• התשומות משמשות או מיועדות לשמש את העוסק לעסקאות חייבות במס (ראה גם עקרון ההקבלה).
• התשומות לא נאסרו לניכוי בחוק או בתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו.
• הניכוי צריך להידרש בתוך ששה חודשים מיום הוצאת החשבונית, הרשימון או המסמך (ניתן לפנות לפקיד השומה כדי להאריך את התקופה עד חמש שנים).

חשבון עסקה/חשבונית מס

• חשבון עסקה הינו מסמך המתעד את העסקה שבוצעה בין הצדדים ואינו מסמך המחייב תשלום למע"מ ולמס הכנסה (בגין מקדמות) למוציא החשבון ומנגד מקבל החשבון אינו יכול להזדכות מול מע"מ בגינו.
• חשבונית מס מתעדת גם היא את העסקה אך הינה מסמך המשמש לצורך ניהול פנקסי חשבונות ומחייבת תשלום למע"מ ולמס הכנסה (בגין מקדמות) למוציא החשבונית.

הוצאה מעורבת

מס תשומות שיצא בקשר לרכישת נכס או לקבלת שירות, בגין הוצאה שאינה לצרכי העסק באופן מלא יהא ניתן לניכוי בשיעור יחסי שהוא כיחס השימוש לצרכי העסק לכלל השימוש.

• אם נקבע על ידי המנהל החלק היחסי לשימוש שלא לצרכי עסק, יראו את קביעתו כשומה וינהגו על פיה, כל עוד לא נקבע אחרת.
• אם לא נקבע על ידי המנהל החלק היחסי:

1. כאשר עיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות עד שני שלישים ממס התשומות.
2. כאשר עיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות עד רבע ממס התשומות.

חשבונית שאינה על שם העוסק

בתקנה 12ג' נקבע כי ניתן להכיר לצורך ניכוי מס תשומות, בחשבונית מס שהוצאה לעוסק שלא על שמו, אם ניתן להוכיח כי התשומות שימשו לצרכי עסקו ומס התשומות הוא בעד טלפון, מים, גז, חשמל או הוצאות כיוצא באלה.

עקרון ההקבלה

סעיף 41 לחוק מע"מ קובע כי "אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס" – כדי לנכות את מס התשומות נדרש כי התשומה תשמש בגין עסקה חייבת במע"מ. יש לשים לב שקיימות עסקאות כמו מכירת מניה, מכירה בחו"ל וכו' שהתשומות בגין אותן עסקאות לא מוכרות מהסיבה שהעסקה עצמה אינה חייבת במע"מ.

פירוט סוגי הוצאות

הוצאה לפני רישום כעוסק

רק עוסק רשאי לנכות מס תשומות, ולכן מע"מ ששולם לפני רישומו של החייב כעוסק אינו ניתן בניכוי. אולם, סעיף 40א לחוק מאפשר לעסק חדש בהקמה, לנכות מס תשומות ששולם לפני רישומו של החייב כעוסק, גם אם החשבונית אינה ערוכה על שמו, ובתנאי שהתשומות נרכשו בשלבי הקמת העסק ושימשו להקמתו (ולא לפעילות השוטפת).

ניכוי מס תשומות בחברת החזקות

על פי עמדה 01/2016 חברת החזקות היא חברה המחזיקה במניות של חברות אחרות ומטרתה העיקרית הינה במישור ההוני/השקעתי, קרי הפקת הכנסות מהחברות המוחזקות על ידה בדרך של קבלת דיבידנד או מכירה של המניות בחברות המוחזקות.

חברת החזקות זכאית לנכות מס תשומות כמפורט להלן:

• בשל תשומות כלליות, החברה זכאית לנכות מס תשומות בשיעור של 25%.
• בשל תשומות ישירות, המשמשות לביצוע עסקאות החייבות במס, החברה זכאית לנכות עד שני שלישים ממס התשומות.
• בשל תשומות ישירות, שאינן משמשות בעסקה החייבת במס, למשל, תשומות לרכישת/מכירת מניות – אין חברת החזקות זכאית לנכות כלל מס תשומות.