12 דברים שחייבים לדעת בקשר ליחסי עובד מעביד

תחום יחסי העבודה בישראל לא נח לרגע, המעסיקים מוצאים את עצמם לא פעם נבוכים אל מול חובותיהם במסגרת החוק ולעיתים אי ידיעתם עלולה לגרור עיצומים כספיים, תביעות בבית דין לעבודה ואף הגשת כתבי אישום.

להלן ריכוז של 12 החובות הנפוצות שמעסיקים נוטים לטעות ביישומם, ולרוב בתום לב:

  1. הסכם העסקה – על המעביד למסור לעובד, תוך שלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה העיקריים של העובד. במקרה שחל שינוי בתנאי העבודה של העובד, ימסור המעביד לעובד הודעה על כך תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על השינוי. אם המעסיק חתם על חוזה מול העובד אז כמובן שהחוזה ישמש הודעה כאמור.
  2. נוכחות – על המעביד לנהל רישומי שעות עבודה באופן שוטף ואם הרישומים לא נעשים באופן דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני על מעביד לרשום את שעות העבודה של העובד ולהחתימו ליד הרישום. אי עמידה בהוראה הנ"ל עלולה לחשוף את המעביד לתביעות של עובדים בגין שעות עבודה שלא שולמו – המעביד לא יוכל להוכיח שהטענות אינן נכונות וסביר כי יידרש לשלם את ההפרשים.
  3. תלוש שכר – מעביד חייב למסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר.
  4. שימוע – זכותו של עובד לשימוע טרם השעיה או פיטורים נקבעה בשורת פסקי דין. אי הענקת זכות השימוע לעובד יכולה לזַכות את העובד בפיצוי כספי, או בסעד של ביטול אקט הפיטורים הפוגע בזכויותיו והחזרת העובד למקום עבודתו – הכול בהתאם לנסיבות המקרה. עקרונות מנחים:
  • על המעביד להודיע מראש לעובד על מועד עריכת השימוע.
  • על המעביד למסור לעובד את הטענות, הנוגעות לסיבת פיטוריו מבעוד מועד, על מנת שהעובד יוכל להתכונן ולהשיב כנגדם בשימוע עצמו.
  • בעת השימוע, יש להעניק אפשרות אמיתית וכנה לעובד לטעון את טענותיו, ולנסות לשכנע את המעביד להמשיך ולהעסיקו.
  • המעביד, בבואו לשימוע, יהיה מוכן ופתוח להקשיב לעובד, מבלי להחליט מראש על פיטוריו.
  • הזימון לשימוע, טענות המעביד והשימוע עצמו יועלו על הכתב והעתק מהם יימסר לעובד.
  1. הודעה מוקדמת – הודעה מוקדמת היא הודעה מראש על פיטורין, שחייב מעביד לתת לעובד, או הודעה על התפטרות שחייב עובד לתת למעביד. תקופת ההודעה המוקדמת תלויה בוותק של העובד – עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:
  • במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים – יום אחד בשל כל חודש עבודה.
  • במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה – 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה.
  • לאחר שנת עבודתו הראשונה – חודש ימים.
  1. מועד תשלום השכר – שכר עבודה, המשתלם על בסיס של חודש, ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם. "שכר מולן", אשר עליו משולם פיצוי הלנת שכר הוא שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע (ה"יום הקובע" הוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר עבודה). המשמעות היא שיש לשלם עד היום התשיעי (ולא העשירי) שלאחר המועד לתשלום שכר עבודה.
  2. טופס 101 – חובת המעביד לדרוש מכל אחד מעובדיו למלא כרטיס עובד (טופס 101), תוך שבוע ימים מיום שהתחיל לעבוד אצלו, או ביום שקיבל העובד משכורת לראשונה, לפי המוקדם, וכן באחד בינואר של כל שנה שלאחר מכן. יש להקפיד שהעובד ימלא את הכרטיס כראוי אחרת המעסיק עלול להיות חשוף מצד הרשויות. לדוגמא: במקרה שהמעביד מנכה בתלוש השכר מיסים לפי חישוב בגין הכנסה יחידה, למרות שהעובד לא התייחס לסעיף "פרטים על הכנסות אחרות" בטופס 101 והתברר שהעובד עבד במקומות נוספים, תשלום המס העודף יחול על המעביד.
  3. ניכויים משכר – אין לנכות משכר עבודה סכומים למעט הנ"ל:
  • סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק.
  • תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.
  • דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו והתשלומים הרגילים לוועד העובדים במפעל.
  • תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על פי הנ"ל המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעסיקו בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת.
  • דמי טיפול מקצועי ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור.
  • סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.
  • תשלומים שוטפים לקופות גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעסיקו בכתב על התנגדותו לתשלומם.
  • חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה.
  • מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים. עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים – חלות על היתרה הוראות הפסקה הקודמת.
  • על אף האמור לעיל, חדל עובד לעבוד אצל המעסיק, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.
  1. שעות עבודה ושעות נוספות – על פי החוק, יום עבודה (במקרה של 5 ימי עבודה בשבוע) נחשב ל-8.6 שעות ושבוע עבודה נחשב ל-43 שעות עבודה. גמול בגין עבודה בשעות נוספות הנו לפחות 125% מהשכר הרגיל, בעד השעתיים הנוספות הראשונות ביום ולפחות 150% מהשכר הרגיל בעד השעות הנוספות העולות על שעתיים ביום. כאשר הצדדים מעוניינים בתשלום "גלובאלי" יש הכרח לקבוע בהסכם סכום קבוע בגין שכר בסיס וסכום קבוע בגין שעות נוספות.
  2. הפקדה לגמל – בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, החל מינואר 2008 חלה חובה על כלל המעבידים במשק לבטח את עובדיהם בקרן פנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה, מהמועד בו קמה להם זכאות, כקבוע בצו. החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים). מעסיקים רבים מפרישים לעובדים 8.33% בגין פיצויים בכדי להפחית את ההתחייבויות העתידיות.
  3. הפסקה – ביום עבודה של שש שעות ומעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-¾ שעה לפחות, ומתוך פרק זמן זה, לפחות חצי שעה תינתן כהפסקה רצופה אחת. עובד שאינו מועסק בעבודת כפיים, זכאי להפסקה כאמור, רק אם יום העבודה עולה על שמונה שעות ביום רגיל, או שבע שעות בימי שישי וערבי חג – בשבוע עבודה בן חמישה ימים מותר להעסיק עובד תשע שעות ליום ללא הפסקה. המשמעות היא שעובד שאינו עובד כפיים בשבוע עבודה בן 5 ימים אינו זכאי לתגמול בגין ההפסקות במשך שעות העבודה הבסיסיות.
  4. משכורת לבעלי שליטה – יש להקפיד על משיכת משכורות בסכומים המתאימים לתלושי השכר, אחרת, קיים חשש שבעת הגשת תביעה לביטוח הלאומי תקום טענה שהמשכורות הן פיקטיביות.

 

דיני העבודה תמיד היו תחום רגיש ומבלבל, אך בימים אלה העסקת עובדים יוצרת חשיפה מאוד גבוהה למעסיק עקב ביקורות של משרד הכלכלה ותביעות רבות של עובדים.

כל מעסיק מחויב לעמוד בחוקים השונים ונדרש להכירם. אם לא בדקתם את נושא דיני העבודה בעסק שלכם, אל תהססו לפנות לייעוץ – זה בדרך כלל עולה פחות…

Facebook
Twitter
LinkedIn