לאחרונה החל להתרחב המסחר באמצעות מטבעות וירטואליים, ואנו שומעים יותר ויותר על הנפקת מטבעות חדשים והתפתחות התחום בכלל. למרות שיש הרואים במטבעות הנ"ל בועה או פירמידה, אין ספק שמדובר באחד הטרנדים הפיננסים הבולטים של השנים האחרונות, ועתה נשאלת השאלה מהן השלכות המס בגין פעילות זו?
במהלך שנת 2018 פרסמה רשות המסים חוזר בגין פעילות במטבעות וירטואליים, המביא לידי ביטוי את גישת רשות המסים לפעילות הנ"ל מבחינת השלכות מס הכנסה ומע"מ. פרסום החוזר מבורך בעיקר בגלל שאנו עדים לתגובה בזמן אמת של רשות המסים לשינויים בעולם הפיננסי.
הגדרה – מטבע וירטואלי הוא יחידה דיגיטלית ממוחשבת בעלת ערך, המשמשת לצורך סחר חליפין ו/או יחידה של חשבון וירטואלי. המטבע יכול לשמש לתשלום עבור סחורות ו/או שירותים ו/או להמרה למטבעות אחרים, וכן יכול לשמש לצורך השקעה.
אמנם שמו של הנכס בו אנו עוסקים ("מטבע וירטואלי") מגדיר אותו כ"מטבע", אך נדרש לבחון האם מדובר במטבע על פי דיני המס, וזאת בעיקר בגלל ההבדל שקיים בחוקי המס בין מיסוי מטבע לבין מיסוי נכס (שינוי בערך מטבע מוגדר כ"הפרשי הצמדה" והוא פטור ממס בידי יחיד עפ"י סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה). בפקודת מס הכנסה לא קיימת הגדרה למונח "מטבע" ואת ההגדרה אנו מוצאים בחוק בנק ישראל, שממנה עולה כי מטבעות וירטואליים אינם מהווים "מטבע" (קיימים 2 תנאים מצטברים הקשורים לכך שהמטבע מוחשי והינו הילך חוקי במדינה כלשהי).
מכירת מטבע וירטואלי – מס הכנסה
לאחר שעלה, לפי גישת רשות המסים, כי איננו עוסקים ב"מטבע" וכי מטבעות וירטואליים הינם נכס בלתי מוחשי (ולא נייר ערך – זה לא ברור מאליו שהמטבע אינו נייר ערך), מיסוי מכירת מטבע וירטואלי יבוצע לפי סעיף 88 לפקודה כדלקמן:
- ההכנסה תסווג כהכנסה הונית בהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיף 91 לפקודה.
- בתוך 30 ימים מיום המכירה יש להגיש לפקיד השומה את חישוב הרווח/הפסד הון שנבע מהמכירה (טופס 1399).
- במקרה של רווח יש לשלם מקדמה בסכום המס החל על הרווח.
יש לשים לב כי ייתכן שההכנסות יסווגו כהכנסה מעסק/משלח יד, וזאת כאשר ההכנסה תעמוד במבחני עסק שנקבעו בפסיקה (אדם שעוסק בשיווק ומכירת מטבע וירטואלי או משיג מטבעות בעקבות פעולות כריה כנראה שיעמוד במבחני עסק).
מכירת נכס/מתן שירות תמורת מטבע וירטואלי
כפי שצוין מטבע וירטואלי הינו נכס, ולכן מתן מטבע וירטואלי בתמורה לקבלת נכס/שירות מהווה עסקת חליפין שהשלכותיה להלן:
- מוכר הנכס/נותן השירות – בבחינת העסקה יש להפריד בין ההכנסה בגין עצם מכירת הנכס/מתן השירות לבין הרכישה של המטבע הוירטואלי (עלות רכישת המטבע והשינויים בערכו יבואו לידי ביטוי בעת המכירה העתידית על פי הכללים כמוזכר לעיל).
- רוכש הנכס/מקבל השירות – יש להפריד בין מכירת המטבע הוירטואלי (על פי הכללים המוזכרים לעיל) לבין ההוצאה בגין רכישת הנכס/קבלת השירות.
- סכום התשלום בעסקת החליפין ייקבע בהתאם לשווי ההוגן של המטבע הווירטואלי בשקלים, אך עם זאת במידה ולנכס או לסחורה הנקנים קיים מחיר שוק מצוטט או קבוע, שווי המכירה של המטבע הווירטואלי ששימש לרכישתם יהא בהתאם לשווים.
מס ערך מוסף
כפי שציינו, מטבע וירטואלי הינו נכס ולכן כלול בהגדרת "טובין" בחוק מע"מ. לכן, מי שפעילותו במסחר במטבעות וירטואליים, שיווקם או כרייתם עולה לכדי עסק, הכנסותיו יהיו חייבות במע"מ.
בנוסף, ביצוע עסקאות חד פעמיות במטבעות וירטואליים תבוא לידי ביטוי כך:
- עסקה בעלת אופי מסחרי תהווה עסקת אקראי שתהיה חייבת בדיווח בהתאם לתקנה 15א'.
- עסקת חליפין (רכישת נכס או שירות) – מחיר העסקה ששולמה באמצעות המטבע הוירטואלי יקבע על פי סעיף 10 לחוק מע"מ.
ניתן רק לשער כי בשנים הקרובות נהיה עדים לשינויים פיננסיים רבים שיעלו שאלות מעניינות מבחינה מיסויית וחשבונאית, וגם לא נופתע אם בעתיד הלא רחוק עצם הגדרת "מטבע" תשתנה ואיתה אופן המיסוי של פעילות במטבעות וירטואליים.