מי חייב להתקשר עם גוף מוכר? מי חשוף לקנסות? על מה נדרש לדווח? בעקבות חוסר הבנת החוק ודעות מוטעות הרווחות במגזר העסקי להלן מורה הנבוכים של חוק האריזות
תמצית
חוק האריזות מחייב דיווח תקופתי של יצרן או יבואן בגין משקל וסוגי אריזה שיוצרו או יובאו. למעשה, החברה נדרשת לנתח ולהפיק את משקלי האריזות (על פי סוגי האריזה: קרטון, פלסטיק, מתכת וכו') שעטפו את המוצרים שהיא מכרה בשוק המקומי (ישראל) ולדווח אותם.
כללי
ביום 1 ביולי 2011 נכנס לתוקפו חוק האריזות ("החוק להסדרת הטיפול באריזות התשע"א – 2011"). החוק מטיל, בין היתר, על יצרן/יבואן של מוצרים ארוזים או אריזות שירות, למחזר פסולת אריזות של המוצרים הארוזים או אריזות השירות שייצרו או ייבאו בהתאם ליעדי מחזור הקבועים בחוק האריזות (יעדים שונים לחומרי אריזות שונים).
מטרת החוק – להביא לצמצום כמות הפסולת הנוצרת מאריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות המועברת להטמנה.
למעשה החוק מחייב כל יצרן ו/או יבואן לאסוף ולמחזר את האריזות שהוציא לשוק על פי יעדי המחזור, אך מפני שברור למחוקק כי מעט חברות תוכלנה לבצע זאת בעצמן עליהן להתקשר עם גוף מוכר (נכון להיום רק תאגיד ת.מ.י.ר קיבל הכרה כאמור http://www.tmir.org.il).
התקשרות עם גוף מוכר מחייבת את היצרן ו/או יבואן:
- תכנון והפקת נתוני המשקלים של אריזות המוצרים – השלב הנ"ל הוא המרתיע ביותר את החברות ושייך, בדרך כלל, רק לדיווח הראשון. יש לבנות מעין "עץ אריזה" למוצרי החברה על מנת להפיק את המידע בגין משקלי וסוגי האריזות.
- דיווח שלוש פעמים בשנה לגוף המוכר – שני דיווחים חציוניים ודיווח שנתי על המוצרים הארוזים או אריזות השירות שנמכרו על ידם בישראל בכל שנה (הדיווח מבוצע בליווי וביקורת של רואה חשבון).
- תשלום דמי הטיפול לגוף המוכר.
יצרן ו/או יבואן שביצע את שלושת הפעולות הנ"ל עמד בחובותיו ומכאן ואילך מחזור הפסולת יהיה באחריות הגוף המוכר (שגם הוא נדרש בדיווח).
במקרה שחברה אינה מתקשרת עם הגוף המוכר ולמעשה עוברת על החוק היא עלולה לספוג קנסות כבדים ונכון לספטמבר 2016, ננקטו צעדי אכיפה נגד כ-400 יצרנים ויבואנים. 18 יצרנים ויבואנים שלא פעלו בהתאם לחוק קבלו עיצומים כספיים בסך כולל של כ-2.125 מיליון ש"ח. הליכי האכיפה נמשכים, והאגף ליישום החוק במשרד להגנת הסביבה יצא בהודעה כי "כל יצרן או יבואן שטרם התקשר עם הגוף המוכר מתבקש לעשות זאת מיידית טרם נקיטת הליכי אכיפה נגדו."
פירוט העיצומים הכספיים על מי שלא קיימו את הוראות החוק מתפרסם במאגר העיצומים באתר: עיצומים כספיים ונסיבות ההפרה – המשרד להגנת הסביבה
מונחים עיקריים:
- יצרן הינו כל מי שמייצר מוצרים ארוזים או אריזות שירות.
- יבואן הינו כל מי שמייבא מוצרים ארוזים או אריזות שירות.
- יצרן זעיר – בעל משקל אריזות הנמוך מ-1000 ק"ג. באפשרותו של יצרן זעיר להתקשר עם הגוף המוכר או לדווח למשרד להגנת הסביבה כי הינו יצרן זעיר (דיווח למשרד להגנת הסביבה נדרש גם בחוו"ד של רו"ח).
- אריזה – חפץ וכל חומר שהוא, המשמש או שנועד לשמש עטיפה או כלי קיבול למוצר או המשמש או שנועד לשמש לנשיאת מוצר, להצגתו או להגנה עליו. להגדרת אריזה יש שני תנאים מצטברים: א. אינה מהווה חלק בלתי נפרד מהמוצר ואינה חיונית לצורך השימוש במוצר. ב. היא אחת מהנ"ל: אריזת מכירה, אריזה קבוצתית או אריזת הובלה.
- סוגי חומרים – חוק האריזות עוסק באריזות העשויות מהחומרים הבאים: קרטון ונייר, זכוכית, פלסטיק, מתכת ועץ.
הערות נוספות:
- קיים הבדל בין אריזות מוצרים לזרם הביתי לבין אריזות מוצרים לזרם המסחרי בקשר לתעריף דמי הטיפול ולצורת הדיווח.
- עסק המבצע ייצור או ייבוא של חומרי גלם אשר נועדו לייצור מוצר אחר, ייחשב כיצרן או יבואן על פי החוק.
- יצואנים של מוצרים ארוזים – החובות על פי החוק חלות על מוצרים ארוזים המיועדים למכירה, לשיווק או לייצור מוצר אחר בישראל ולכן לא חלות על יצואנים כאמור.
- גביית דמי הטיפול נעשית 4 פעמים בשנה וזאת על פי הדיווח לתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
- להלן קישור לרשימת החברות שהתקשרו עם ת.מ.י.ר רשימת חברות
- כאשר בחצר העסק מצטברת פסולת אריזות, מוטלת על העסק אחריות נוספת כ"בית עסק" (הגדרה בחוק), מעבר לחובה הקיימת כיצרן ויבואן, לאיסוף ופינוי של פסולת האריזות.
- ניתן לפטור יצרן או יבואן מהחובה להתקשר עם גוף מוכר, אם ניתן לשכנע כי אותו יצרן או יבואן יכול לקיים את חובותיו באמצעות גוף מוכר (ברוב המקרים פחות רלוונטי).