כידוע, סעיף 62א קובע כי הכנסות של חברות ארנק יהיו משויכות לבעל המניות ולכן פעילותן של חברות ארנק רבות נסגרו במהלך השנה האחרונה. בנוסף, על פי הוראת השעה ניתן לחלק דיבידנד בשיעור של 25% לבעל מניות מהותי אם בשנים 2017 – 2019 הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים שישולמו לבעל מניות מהחברה לא יפחתו מממוצע סכום התשלומים כאמור ששולמו לו על ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2015 ו-2016 – למעשה, בעל המניות צריך לקבל את אותה הכנסה מהחברה. במצב זה, לכאורה, בעל מניות של חברת ארנק לא יהיה זכאי לחלוקת דיבידנד מוטב.
בהחלטת מיסוי 6213/17 נקבע שכאשר חברה א' הינה חברת ארנק ונותנת שירותים לחברה ב', ומעתה בעל מניות חברת א' יקבל ישירות משכורת מחברת ב' (במקום שחברת א' תקבל הכנסה בגין אותם שירותים), לצורך חישוב תנאי ממוצע ההכנסות בהוראת השעה, יראו את ההכנסות ממשכורת אותה יקבל בעל המניות מחברה ב' כהכנסות המתקבלות בעקיפין מחברה א' המחלקת את הדיבידנד.