רווחים ראויים לחלוקה – עדכון לאור פסק דין ז'ורבין

בשוק החברות הקטנות, ואף הבינוניות, ניתן למצוא חברות רבות שלא נותנות ביטוי חשבונאי ראוי להחזקה בחברות בנות וכלולות. בדרך כלל, בדוחותיהן ההשקעה מוצגת לפי עלות ורואה החשבון מסתייג על כך בחוות הדעת. פס"ד ז'ורבין מלמד אותנו שהביטוי החשבונאי יכול להיות קריטי מבחינה מיסויית, וכי ניתן לכלול בחלופת המס לחישוב הרווחים הראויים לחלוקה רווחי אקוויטי אשר חויבו במס חברות ברמת החברה הכלולה וטרם חולקו לחברה המחזיקה.


כללי

סעיף 94ב לפקודה עוסק ברווחים ראויים לחלוקה, ומטרתו ליצור אדישות מסויית בין שיעור המס המתקבל במכירת מניות החברה או פירוקה לבין המס שחל בעת קבלת דיבידנד.

רווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) הינם למעשה רווחים שנצטברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לשנת רכישת המניה עד תום שנת המס שקדמה לשנת המכירה שלה, ובפירוק – עד ליום סיום הליכי הפירוק הכל לפי המאזן של החברה (חלופה חשבונאית). סכום הרווחים הראויים לחלוקה לא יעלה על סכום הרווחים שנתחייבו במס לרבות מס שבח בתקופה האמורה בניכוי המס עליהם ודיבידנד שחולק מהם ובניכוי הפסד שנוצר בחברה שמניותיה נמכרות, אשר לא קוזז ובצירוף הרווחים שהיו חייבים במס כאמור אילולא פוטרו ממנו (חלופה מיסויית). אין להביא בחשבון רווחים ראויים לחלוקה שנצברו לפני 1 בינואר 1996.

הסעיף קובע כי במכירת מניות של חברה פרטית שמניותיה אינן נסחרות בבורסה, וכן במכירת מניות סחירות שההחזקה בהן הינה מהותית (שיעור של 10% ומעלה) שיעור המס על חלק רווח ההון הריאלי השווה לחלק מהרווחים הראויים לחלוקה יהיה:

  • עד המועד הקובע (1 בינואר 2003), ימוסה בשיעור של 10%.
  • שאר הסכום ימוסה לפי שיעור המס שהיה חל אילו היו מתקבלים כדיבידנד בסמוך לפני המכירה (לפי סעיפים 125 ב' או 126 (ב) לפי העניין).

בפשטות, מרווח ההון הריאלי מפחיתים את הרווחים הראויים לחלוקה וממסים בנפרד את הרר"ל ואת הרווח ההון שנותר.

תחולת הסעיף חלה לגבי:

  1. יחיד המוכר מניות של חברה פרטית ויום רכישת המניות היה לפני המועד הקובע (1/1/2003).
  2. יחיד / חברה – בחברה נסחרת – רק במידה והינו בעל מניות מהותי.
  3. מכירת מניות על ידי חבר בני אדם.

שיעור המס שיחול על חלקו של המוכר ברר"ל:

יחיד – 25%/30% (בעמ"נ מהותי)

חברה – בהתאם לסעיף 126 (ב)

עד המועד הקובע  – 10%

פעולות לביצוע בחישוב רווח הון של מכירת מניות

  1. חישוב רר"ל לכל התקופה הרלוונטית (החל מ-1 בינואר 1996) לפי חלופה חשבונאית או מיסויית – כנמוך.
  2. חישוב הרר"ל עד המועד הקובע (1/1/2003).
  3. הרר"ל עד המועד הקובע יחויב במס בשיעור 10%, יתרת הרר"ל תחויב בשיעור המס החל על דיבידנד.
  4. חישוב רווח ההון – הפחתת הרר"ל מרווח ההון הריאלי (ליחיד יש לבצע חלוקה לינארית לחישוב המס על רווח ההון).

פסק דין ז'ורבין וחוזר מס הכנסה 6/2017

בחודש מרס 2015 ניתן פסק הדין בעניין אורן ז'ורבין אשר דן בשאלה האם ניתן לכלול בחלופת המס בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה "רווחי אקוויטי", שנרשמו בספרי החברה המחזיקה אשר מניותיה נמכרות וטרם חולקו בפועל כדיבידנד על ידי החברות המוחזקות על ידה. בית המשפט קבע כי גם רווחים חשבונאים ("רווחי אקוויטי"), אשר חויבו במס חברות ברמת החברות הכלולות וטרם חולקו לחברה המחזיקה ואשר לא צפוי כל חיוב נוסף במס בגינם, יכללו בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה בחברה המחזיקה על פי חלופת המס.

לאור פס"ד ז'ורבין, בחודש יוני 2017 פרסמה רשות המסים חוזר בנושא רר"ל ובו נקבע:

  • רווחי אקווטי הם רווחים או הפסדים חשבונאים הנרשמים בספרי החברה המחזיקה, בהתאם לשיעור החזקתה ברווחים הלא מחולקים של "החברה הכלולה" כתוצאה מיישום שיטת השווי המאזני.
  • חברה מחזיקה תיישם את השווי המאזני כאשר שיעור ההחזקה בחברה המוחזקת על ידה עולה לכדי השפעה מהותית – קיימת חזקה כי קיימת השפעה מהותית אם לחברה המחזיקה 20% או יותר בזכויות ההצבעה.
  • הכללת רווחי האקוויטי בחלופת המס תתאפשר לבקשת הנישום וזאת כאשר:
  1. נרשמו בספרי החברה המחזיקה רווחי אקוויטי בגין רווחי החברות הכלולות המוחזקות על ידה.
  2. מקור רווחי האקוויטי הוא ברווחים שחויבו במס בידי החברות הכלולות.
  • כאשר החברה המחזיקה אינה מיישמת את גישת השווי המאזני (למשל נוקטת בגישת העלות) ולכן אינה רושמת רווחי אקוויטי בגין החברות המוחזקות על ידה, לא תתאפשר הכללת רווחי האקוויטי בחלופת המס.
  • כמו כן, גם אם החברה המחזיקה רשמה רווחי אקוויטי בספריה אך מקורם למשל ברווחי חברה זרה החייבים במס לפי סעיף 126(ג) לפקודה (וזאת אף אם בשל זיכוי ממס זר לא ישולם מס בישראל בפועל) או שמקורם ברווחי שערוך שנרשמו בחברה הכלולה וטרם חויבו במס בידה או שמקורם ברווחי מפעל מאושר או מוטב אשר יחויבו במס בעת חלוקתם רווחי האקוויטי לא יכללו בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה על פי חלופת המס.
  • פסק הדין אינו מתייחס למצבים בהם שיעור ההחזקה של החברה המחזיקה בחברות המוחזקות על ידה עולה על 50% ובשל כך היא עורכת דוחות מאוחדים עם החברות המוחזקות על ידה. אף על פי כן, וכגישה מקלה, חברות אשר מחזיקות בשיעור הגבוה מ-50% בחברות הכלולות (חברות בנות) תוכלנה לכלול רווחי אקוויטי בעת חישוב הרווחים הראויים לחלוקה על פי חלופת המס, בהתאם לחוזר זה, אם הדוחות ערוכים במאוחד על פי 27 IAS, וזאת אף אם בדוחות הסולו לא הוצגה ההשקעה על פי השווי המאזני.
  • יש לבצע חישוב רר"ל בגין רווחי החברה הכלולה לפי החלופה החשבונאית והחלופה המיסויית, וזאת בהתאם לתקופת ההחזקה של מוכר המניות בחברה המחזיקה )בהתחשב בתקופת ההחזקה של החברה המחזיקה בחברה הכלולה) ובשיעור ההחזקה של החברה המחזיקה בחברה הכלולה, והכל על פי הוראות סעיף 94ב לפקודה. את רווחי האקוויטי שנרשמו בחברה המחזיקה עד גובה הרר"ל (אך לא יותר מרווחי האקוויטי) שחושב לעיל בחברה הכלולה, ניתן לכלול בחלופת הרר"ל המיסויי בחברה המחזיקה.
  • אם בחברה המחזיקה נרשמו רווחי אקוויטי שמקורם בחברות המוחזקות בידי החברה הכלולה (להלן – "שרשרת החזקות"), יש לבצע את החישוב האמור לעיל לכל אחת מהחברות שבשרשרת, החל מהחברה האחרונה בשרשרת ועד לחברה הכלולה המוחזקת באופן ישיר בידי החברה המחזיקה.
  • אם לחברה המחזיקה אין את היכולת לקבל את נתוני המס של החברה הכלולה בשרשרת האחזקות לצורך החישוב האמור, לא יילקחו בחשבון רווחי האקוויטי בגין אותה חברה בחלופת המס.

כפי שאנו מבינים, פס"ד ז'ורבין יכול להיות משמעותי מאוד בעת מכירת מניות, וחשוב כבר היום לבחון את אופן הצגת ההשקעות במניות במאזן החברה, ובמקרה הצורך לבצע שינויים במדיניות החשבונאית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
סגירת תפריט